פרומפט טוב אינו לחש קסם. הוא מסמך קצר שמסביר למודל מה המשימה, למי היא מיועדת, אילו עובדות מותר להשתמש בהן ואיך נראית תשובה שימושית. הנה שבע תבניות שאפשר להתאים לעבודה בעברית.
1. פרומפט 'הקהל הספציפי'
'כתבו פוסט עבור [קהל] שנמצא במצב [מצב]. המטרה היא [מטרה]. הטון: [שלוש תכונות]. אורך: [טווח]. אל תבטיחו [גבולות].' הפרטים האלו נותנים לטיוטה כיוון שאפשר לבדוק.
2. פרומפט 'הדוגמה הקיימת'
הדביקו דוגמה אמיתית שהמותג אישר ובקשו לנתח את המבנה: פתיחה, אורך משפטים, מילים מועדפות וסיום. לאחר מכן בקשו טיוטה חדשה, בלי לשכפל משפטים מהדוגמה.
3. פרומפט 'ההפך'
בקשו להציג הנחה נפוצה, לבדוק אם היא נכונה בהקשר שלכם ולהציע חלופה. כך מתקבלת נקודת מבט, ולא סתם ניסוח שמנסה לייצר מחלוקת.
4. פרומפט 'הפירוק'
בקשו לפרק רעיון אחד לכמה זוויות: שאלה, דוגמה, טעות, רשימת בדיקה וסיפור קצר. בחרו רק את הזוויות שבאמת מתאימות לקהל ולמטרת המותג.
5. פרומפט 'ההמרה'
הגדירו את המסר המרכזי ואז בקשו התאמה לפורמט: פוסט מקצועי, קרוסלה, סרטון קצר או סדרת סטוריז. לא מעתיקים את אותו טקסט; מתאימים קצב, אורך וקריאה לפעולה.
6. פרומפט 'הביקורת'
בקשו ביקורת לפי קריטריונים: בהירות, עובדות, טון, קצב, רגישות וקריאה לפעולה. בקשו גם לציין מה עובד, כדי שהעריכה לא תהפוך למחיקה אוטומטית של הקול.
7. פרומפט 'ההפתעה'
בקשו עשר שאלות שהקהל עשוי לשאול על הנושא, ואז בחרו את השאלה שהכי קרובה למציאות של הלקוחות. זווית מפתיעה טובה היא קודם כול זווית רלוונטית.
ב-Socialist אפשר להשתמש בפרומפטים האלה מתוך שולחן התוכן — בוחרים כיוון, מוסיפים את פרטי המותג ומקבלים טיוטה לעריכה. זה ההבדל בין AI ככלי, ל-AI כחלק מזרימת העבודה.
פרומפט טוב מגדיר גם מה אסור להמציא
הוסיפו הוראה מפורשת: להשתמש רק בעובדות שסיפקתם, לסמן חוסר ודאות ולא להמציא מספרים, המלצות או תוצאות. זה חשוב במיוחד בתחומים מקצועיים ובתוכן שמציג מחיר או התחייבות.
עובדים בשני סבבים
בסבב הראשון בקשו שלוש זוויות ומבנה. בסבב השני בחרו זווית ובקשו טיוטה. ההפרדה מקלה עליכם לזהות רעיון חלש לפני שהשקעתם זמן בעריכה של טקסט ארוך.